רפאל שטרייכר | טיפול ברישום

 אוצרת: נעמה גולדשטיין

רפאל שטרייכר | טיפול ברישום

"אני לא יכול לחשוב על דבר שיניע אותנו להיות מטפלים,

 אם לא היו לנו בעיות משלנו". רונלד פיירברן

 ד"ר רפאל שטרייכר, יליד אורוגוואי בן 51, נשוי ואב לשלושה, הינו פסיכיאטר  בכיר וצייר אוטודידקט.

לפני יותר מעשור החל דר' שטרייכר לצייר בעפרון ובטוש, זו הייתה דרכו לעבד את אירועי היום, ששפת המלים הייתה צרה מלהכיל.

הרישום היה הדרך המהירה ביותר לבטא את רגשותיו ואת מראות האנשים שפגש בעבודתו בבית החולים.

אל הדף זרמו מראות האנשים ותמונת עצמו כפי שהשתקפה והתגלתה בפניו במפגשים האינטנסיביים.

   "הפסיכיאטר חייב להכיר בעובדה שהוא אינו שונה בהרבה ממטופליו, ומה שמבדיל ביניהם הוא רק הידע".

רישום, למרות היותו מינימלי, הוא אמצעי ביטוי עז גם אם הוא דו-מימדי, עדיין הוא מסוגל להעביר לנו תחושת נפח ואיתה נוצרת בנו ההבנה לעבודה.

זהו בדיוק התהליך ששטרייכר רוצה שנחווה.

תהליך שהפוך להתהוות הרישום.

כאן יצר האמן שבפסיכיאטר את רשמיו דרך הבנתו והכרתו את מודל הרישום שעומד לנגד עיניו ויצר את הסינטזה שבין הפסיכיאטר לאמן.

 אופי הקו של שטרייכר הולם את מצבי הנפש הקיצוניים שאליהם נחשף: ערעור, לחץ, חוסר יציבות ועצבנות מתורגמים לקווים מקושקשים, חדים וא-סימטריים;  עצב, דכאון, שמחה ורוגע יוצרים משיכות של קו אחד עגול ומדויק.

 ההחלטה לקיים תערוכת יחיד ראשונה, על החשיפה העצמית הכרוכה בכך, היתה לא קלה עבור ד"ר שטרייכר.  המעבר מעבודה טיפולית אינטימית, חסויה, אל המרחב הציבורי, היה כרוך בהבשלה איטית ובנכונות להתמודד עם מבט זר ועם ביקורת.

 תהליך האוצרות של בחירת העבודות נמשך לפיכך יותר משנתיים. מתוך מאות עבודות שיצר במשך יותר מעשור נבחרה בקפידה סדרה של רישומים, המספרת סיפור של יחסים טיפוליים, של מפגש, של קשר. אנליזה ברישום.

 נעמה גולדשטיין